אסטרון עבודות הנדסיות בעמ נ' הכל לבנין - בני כריף בע"מ

פסק דין

תביעה על סכום קצוב ע"ס של 5,321 ₪, שהוגשה לפי סעיף 81א1. לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, שעניינה שתי חשבוניות בגין אספקת סחורה, חשבונית מס' 58035 ע"ס של 2,909 ₪ (כולל מע"מ) מיום 1.12.08 (להלן: "החשבונית המוקדמת") וחשבונית מס' 59250 ע"ס של 2,194 ₪ (כולל מע"מ) מיום 14.12.08 (להלן: "החשבונית המאוחרת") שלפי הנטען על ידי התובעת, לא נפרעו על ידי הנתבעת.

הנתבעת הגישה התנגדות הנתמכת בתצהיר מנהל הנתבעת. בתצהיר התומך בהתנגדות, טען מנהל הנתבעת כי התובעת לא הייתה נכונה לספק סחורה ללא קבלת תשלום במעמד אספקת הסחורה, וכי נהג התובעת, אילן בן משה, שסיפק את הסחורה נשוא החשבוניות, קיבל במעמד זה המחאות צד ג' של לקוחות, ואף אישר בכתב ידו את דבר קבלת ההמחאות לידיו.

נטען כי לאחר תקופת-מה פנו אל הנתבעת נציגי התובעת בטענה שההמחאות אבדו, וביקשו לבטלן, אך הוסבר לתובעת כי מדובר בהמחאות של צדדי ג' שלא ניתן לבטלן.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 18.5.11, שמעתי את עדותה של הגב' יפה גרינברג העובדת במחלקת הגבייה של התובעת, וכן את עדותו של מנהל הנתבעת.

גב' גרינברג אישרה בעדותה כי כבר בעת שהעלתה בפני הנתבעת את הדרישה הראשונה לתשלום החוב נשוא התביעה, נענתה על ידי הנתבעת בתשובה ש- "התשלום שולם לנהג".

בעדותה ציינה גב' גרינברג כי נהג התובעת, אילן בן משה, "נתפס במעילה הרבה הרבה זמן אחרי", וכי: "נכון להיום הוא חשוד במעילה. הוא גנב סחורה מהמפעל שלנו והעביר סחורה לצד אחר אך זה לא היה בתקופה המדוברת".

כן אישרה גב' גרינברג כי הנוהג הקיים אצל התובעת הוא שלא מספקים סחורה ללא קבלת תשלום: "נכון שההנחיה שלנו לנהגים שלא מורידים סחורה אם לא מקבלים שיק ביד. זהו נוהל שמאוד מושרש אצלנו בחברה. זהו נוהל שאנו מטמיעים אצל הנהגים שלנו".

מנהל הנתבעת ציין בעדותו כי הפקידה מטעם הנתבעת, גב' אורלי יפרח, היא זו שבפניה אישר אילן בן משה כי התשלום "שולם לנהג". מנהל הנתבעת לא זכר את סכומי השיקים שנמסרו לפירעון החשבוניות נשוא התביעה, והעלה בחקירתו את האפשרות שהייתה השלמה של סכומי החשבוניות במזומן, ובלשונו: "אז אולי הם הושלמו במזומן".

מנהל הנתבעת לא ידע למסור פרטים כלשהם באשר לשיקים שנמסרו לאילן בן משה: "אני לא יודע של מי השיקים הללו"; וכן: "לא חושב שיש לי אסמכתא באשר לשיקים ששולמו לסילוק החשבוניות נשוא התביעה". בתשובה לשאלה מיהם הלקוחות שמסר לתובעת שיקים שמסרו לו, השיב: "לא זוכר".

בצעד חריג, התרתי לנתבעת לזמן לעדות את אילן בן משה והגב' אורלי יפרח, וזאת לאחר שמיעת סיכומי ב"כ הצדדים (!).

אילן בן משה שזומן על ידי הנתבעת, באמצעות בית המשפט, לא התייצב לישיבת ההוכחות הנוספת שנקבעה, והנתבעת ויתרה בסופו של דבר על עדותו.

גב' אורלי יפרח, התייצבה לעדות מטעם הנתבעת. היא ציינה בעדותה שכבר אינה עובדת אצל הנתבעת מזה כשנה, ואף הוסיפה כי הנתבעת לא סיימה את ההתחשבנות הכספית מולה.

גב' יפרח העידה כי היא זו שמסרה את השיקים לידי אילן בן משה, והחתימה אותו בדבר קבלת התשלום כאשר מדובר בשני שיקים, האחד ע"ס של 2,000 ₪, והשני ע"ס של 3,000 ₪, ויתרת סכום החשבוניות הושלמה במזומן.

גם גב' יפרח העידה על הנוהג הקיים אצל התובעת, לפיו "לא היו מוכנים להשאיר את הסחורה ללא תשלום", אך היא הוסיפה כי בעת אספקת הסחורה נשוא החשבונית המוקדמת, לא היו בידיה שיקים של הנתבעת, ומנהל התובעת הסכים לחרוג ממנהגו, ולספק את הסחורה נשוא החשבונית המוקדמת יותר לתובעת, אף על פי שלא שולם עבורה משום שידע כי הוזמנה סחורה נוספת שאמורה להיות מסופקת לנתבעת מספר ימים לאחר מכן.

לדבריה, בעת אספקת הסחורה נשוא החשבונית המאוחרת, עדיין לא היו בידיה שיקים של הנתבעת, אך מנהל התובעת כבר סירב לספק את הסחורה ללא תשלום בגין החשבוניות, ולכן מסרה לנהג התובעת, אילן בן משה, שיקים של צדדים שלישיים, וכן מזומן להשלמת סכומי החשבוניות.

גב' יפרח הוסיפה כי, אילן בן משה פנה אליה, ציין כי ההמחאות אבדו, וביקש שתבחן את האפשרות לבטל את ההמחאות ולמסור אחרות במקומן. ואולם, לדבריה: "לא הצלחתי לאתר את הלקוחות".

בתום שמיעת עדותה של גב' אורלי יפרח, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ואף השלימו בקצרה את סיכומיהם בעל-פה.

לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות שבתיק, ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, וכן לאחר ששקלתי הן שיקולים של דין והן שיקולים של צדק החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,687 ₪, בצירוף מחצית האגרות הנומינליות ששולמו במסגרת תיק זה ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל.

התשלום נשוא פסק דין זה יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יעודכן סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל לסכום שנפסק בפסק דין זה והתובעת תהא רשאית להמשיך בהליכים כסדרם.